• Shira Niv

אינטליגנציה קולקטיבית

המושג אינטליגנציה מוכר לרובנו ככזה המתאר את יכולותיו של הפרט. בשנים האחרונות מחקרים מגלים שקיימת אינטליגנציה ברמת הקבוצה, וכעת קיים ביסוס מדעי לאמירה 'השלם גדול מסך חלקיו'.


התיאוריה האדלריאנית מבוססת על ההנחה שהאדם הוא יצור חברתי המושפע מכל הקשר חברתי בתוכו הוא מתקיים. אך גם אם אתם לא מחסידי התיאוריה, אין ספק שאינטראקציות חברתיות תופסת חלק נכבד מהחוויה האנושית. הישגים רבים של האדם הושגו רק באמצעות עבודת צוות, וישנן משימות שעד היום בלתי אפשרי לעשות לבד. עבודת הצוות כל-כך משמעותית בחוויה האנושית, עד שקיימים משחקים ותחרויות שמהותם היא היכולת לעבוד יחד כקבוצה. נראה שאפילו היום, בעולם המאפשר חופש רב לאינדיבידואל, לעיתים אין תחליף לשייכות לקבוצה. עם זאת, יש קבוצות שמצליחות לפעול בצורה טובה יותר מקבוצות אחרות. האם קיים מרכיב כלשהו שמאפיין קבוצות המתפקדות טוב ביחד, לעומת קבוצות שלא מתפקדות טוב? ואם כן, מה הם הגורמים המשפיעים עליו?



במאה האחרונה פסיכולוגים וחוקרים ביצעו התקדמות מרשימה בהגדרה ובמדידה של אינטליגנציה ברמת האינדיבידואל. בשנת 2010, קבוצת חוקרים חלוצית מ-MIT ו-Union College חקרה אינטליגנציה ברמת הקבוצה (Woolley, 2010). החוקרים רצו לבדוק האם האינטליגנציה הקולקטיבית, כפי שנמדדת באמצעות IQ, שונה באופן מובהק מסך האינטליגנציה של חברי הקבוצה. מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשערה שלקבוצות, בדומה לאינדיבידואלים, יש מאפייןשל אינטליגנציה אשר ניתן למדוד אותו ולנבא באמצעותו את טיב הביצוע של משימות שונות.


לשם בחינת השערה זו נערך מחקר שהורכב משני ניסויים (Woolley, 2010): בניסוי הראשון השתתפו 40 קבוצות של שלושה אנשים בכל אחת, ובניסוי השני 152 קבוצות בהן שניים עד חמישה אנשים. סך הכל השתתפו בניסוי 699 נבדקים בני גילאים שונים, מגזרים שונים ושכבות שונות באוכלוסייה. כל אחד מהנבדקים עבר סט של מבחנים מאפיינים אישיים ולאחר מכן, במשך חמש שעות לערך, חברי הקבוצה התבקשו לבצע סט מגוון של משימות קבוצתיות. היכולות הקבוצתיות שנדרשו מהקבוצה במשימות השונות כללו יצירתיות, פתרון בעיות, ניהול משא ומתן וקבלת החלטות. משימה אחת למשל דרשה סיעור מוחות יצירתי כשהנבדקים נדרשו לחשוב על כמה שיותר שימושים ללבנת בניין. במשימה אחרת הנבדקים היו צריכים להתפשר לטובת הקבוצה, כאשר כל אחד מהם קיבל רשימת קניות שונה משל חברי הצוות האחרים. מעבר למדדים האישיותיים של כל נבדק ולמידת הביצוע של כל משימה, צולמו הנבדקים כך שהבעות פניהם תועדו לאורך כל הניסוי. דפוס התקשורת הקבוצתי תועד באמצעות שימוש ב"תג סוציומטרי" ייחודי שפותח ב-MIT, אשר מתעד את התוכן של השיחה, טון הדיבור, עוצמת הקול, המרחק בין הדוברים, קשר עין בין חברי הצוות, זמן הדיבור של חברי הקבוצה ועוד ועוד. התוצאה שהתקבלה הייתה מעניינת במיוחד: נראה כי קבוצה שהצליחה טוב בסוג אחד של משימות הצליחה גם בשאר הסוגים.


אינטליגנציה קולקטיבית (Group or Collective intelligence) מתארת את המידה בה קבוצת אנשים מצליחה להתמודד עם אתגרים שונים, הרכיב הזה קיבל את השם "the C factor". פרופ' תומס מאלון, מייסד המחקר לאינטליגנציה קולקטיבית ב-MIT, קיבל את ההשראה להגדרה זו ולמחקר שבוצע בעקבותיה מהנמלים : "אצל נמלים - כל נמלה בנפרד היא יצור שאין לו זיכרון טוב או יכולת מיוחדת לפתור בעיות מורכבות, אבל באופן קולקטיבי הן בונות מבנים מרשימים מבחינה הנדסית, ומצליחות לאתר ולהוביל מזון באופן שנראה מושכל. רצינו לבדוק אם גם קבוצה אנושית יכולה ליצור תוצאות כאלה". פסיכולוגיים חברתיים חקרו במשך עשורים את היכולת של קבוצות לבצע משימות שונות אך החידוש של צוות החוקרים ב-MIT הוא בהתמקדות באופן בו קבוצה מסוימת מבצעת סט נרחב של משימות שונות ומגוונות, בדומה לאופן בו חוקרים אינטליגנציה ברמת הפרט.


למרבה ההפתעה, נמצא שרמת האינטליגנציה הקולקטיבית, ה-C factor, אינה בקורלציה עם ממוצע האינטליגנציה האינדיבידואלי (ה-IQ) של חברי הקבוצה, ואף לא בקורלציה עם ערך ה-IQ המקסימלי של חבריה. בנוסף, נמצא כי מידת המוטיבציה של חברי הקבוצה, רמת הלכידות של הקבוצה, תחושת הסיפוק של חבריה ואף psychological safety (התחושה שאפשר לקחת סיכון בתוך הצוות) גם הם אינם בקורלציה עם ה-C factor. נמצאה שונות רבה בין הקבוצות שתפקדו טוב וגם בין הקבוצות שלא תפקדו טוב. עם זאת, שלושה מאפיינים נמצאו כבעלי קורלציה גבוה עם ה-C factor, וכן כמבחינים מובהקים בין קבוצות טובות לקבוצות לא טובות בביצוע המשימות: אמפתיה, שוויון ושיעור הנשים בקבוצה.


שוויון


המאפיין הראשון שאתייחס אליו הוא השוויון. בקבוצות טובות, נפח הדיבור היה פחות או יותר שווה בין חברי הקבוצה. הקבוצות שזכו להצלחה הרבה ביותר בכל סוגי המשימות היו קבוצות שבהן המשתתפים לא קטעו זה את זה וגילו הקשבה אחד לשני. נמצאה קורלציה בין ירידה באינטליגנציה הקולקטיבית לבין חוסר איזון בנפח הדיבור, לדוגמא בקבוצות בהן חבר צוות אחד או תת-קבוצה תפסו את רוב נפח הדיבור. אישוש נוסף לתובנות אלו התקבלו ממחקר המשך (Kim , 2012) שנערך במרכז לאינטליגציה קולקטיבית ב-MIT. גם במחקר זה נעשה שימוש בתגים הסוציומטריים, ונוסף עליו, חלק מהקבוצות ראו בזמן אמת את משכי הדיבור של כל אחד מהמשתתפים. ואכן, ממצאי המחקר הצביעו על כך שהקבוצות שהגיעו לתוצאות הטובות יותר במשימות הן אלו שנחשפו למידע על משכי הדיבור, ובעקבותיו הקפידו על תרבות דיון יותר שוויונית ומכבדת.


ממצא זה מעניין במיוחד כשרוצים לבחון את חשיבותו של מנהיג על ביצועי הקבוצה. נמצא כי אנשים שמשתלטים על השיח מקרינים אולי דימוי של מנהיגות, אך בפועל הם פוגעים באינטליגנציה הקולקטיבית. נראה שהתכונה המנהיגותית שבאמת נדרשת כדי להעלות את ביצועי הקבוצה - היא הקשבה. התרבות היום מושתת על האדרת האינדיבידואל ועל חשיבה בצורה היררכית. ממצאי המחקר לא יוצאים נגד היררכיה, אך הם בהחלט מעידים כי היררכיה בפני עצמה היא לא סוד ההצלחה, ומנהיגות לא טובה ולא קשובה אף תפגע בטיב ביצועי הקבוצה. ממצאים אלו יכולים להביא לכך שארגונים יתייחסו יותר לנושא של פיתוח תהליך העבודה והדינמיקה הצוותית.




שיעור הנשים בקבוצה


המאפיין השני בנמצא כמשמעותי הוא שיעור הנשים בקבוצה. נמצא כי אחוז גבוה של נשים בקבוצה שיפר את האינטליגנציה הקולקטיבית עבור קבוצות בגדלים שונים. החוקרים טוענים שממצא זה נובע מכך שלנשים רמת רגישות חברתית גבוהה יותר, ושהן נוטות לגלות יותר אמפתיה מגברים. בנוסף, נשים מעודדות שיתוף קבוצתי של מידע כיוון שהן מרגישות בנוח יותר להודות שהן לא מבינות דבר־מה וכן הן פחות משתלטות על דיונים מגברים. אך זה לא תמיד המקרה: כאשר יש רק אישה אחת בקבוצה, רמת האינטליגנציה הקולקטיבית לא עולה. ההסבר שמספקים החוקרים לכך הוא שבהרכב קבוצתי כזה בדרך כלל לא שומעים את האישה ודפוס התקשורת בקבוצה הוא שהגברים מדברים ומדברים והאישה יושבת בשקט. רק כשמוסיפים עוד נשים הדפוס משתנה.


אמפתיה


המאפיין הבא שנמצא משמעותי הוא רמת האמפתיה של חברי הקבוצה. מאפיין זה משתקף בממוצע הרגישות החברתית של חברי הקבוצה אשר נמדד ביכולתם לגלות רגישות להבעות הפנים ולשפת הגוף זה של זה. החוקרים רצו לבודד את הרגישות החברתית ולבחון את השפעתה על האינטליגנציה הקולקטיבית. הנבדקים התבקשו להמר על דבר מסויים כאשר הרווח שלהם היו תלוי בהימוריהם של חבריהם לקבוצה. המשימה הייתה מאתגרת במיוחד משום שנאסר על הנבדקים לדבר זה עם זה. נמצא כי יש הבדל בין הקבוצות. מסתבר שהשחקנים בקבוצות עם הביצועים הטובים יותר, למדו במהרה לקרוא את הבעות הפנים של חברי הקבוצה, להבין זה את זה ולבטוח אחד בשני, וכך יכלו למקסם את רווחיהם ולשפר את הביצועים. לעומת זאת, בקבוצות שביצעו פחות טוב, התוצאות הראשוניות היו גבוהות יותר אך לא נראה שיפור בביצועים עם הזמן. גם במשימה זו נמצא כי קבוצות שאחוז הנשים בהן היה גבוה יותר היו בעלות אינטליגנציה קולקטיבית גבוהה יותר.


גיוון


המאפיין האחרון שנמצא שנמצא כבעל השפעה משמעותית על האינטליגנציה הקולקטיבית, הוא התמהיל ממנו הקבוצה מורכבת. קבוצת החוקרים ביצעה ניסוי המשך (Woolley, 2015) ובו מצאה קורלציה בין מגוון צורות החשיבה בקבוצה לבין האינטליגנציה הקולקטיבית. רמת האינטליגנציה הקולקטיבית יורדת כאשר הקבוצה מורכבת מאנשים בעלי צורה חשיבה דומה. זאת כנראה כיוון שחסרים לקבוצה כלים ופרספקטיבות הנדרשים לביצוע המשימות. מהצד השני, רמת האינלטיגנציה יורדת גם כאשר הקבוצה מורכבת מאנשים בעלי צורות חשיבה מאוד שונות, שכנראה לא מצליחים לשתף פעולה מפאת השוני. במילים אחרות, מידה טובה של גיוון מעלה את האינטליגנציה הקולקטיבית.


קבוצת חוקרים מאוניברסיטת נורת'ווסטרן (Gwynne, 2012) ניסו להבין מה גורם לכך שחלק מההפקות של הצגות בברודווי מצליחות וחלק נכשלות. התוצאה המעניינת של מחקרם הייתה שהפקת ברודווי תצליח כאשר מתקיימים שני תנאים חשובים. ראשית, כאשר תמהיל היוצרים כולל שילוב של יוצרים צעירים מבטיחים יחד עם יוצרים ותיקים מוצלחים. בנוסף לכך, הסיכוי של ההפקה להצליח עולה כאשר זו ההפקה הראשונה בה היוצרים הותיקים עובדים יחדיו. כמו כן, נמצא כי יוצרים ותיקים ומצליחים שעבדו באותה "קליקה" במשך שנים רבות, לרוב הניבו הפקות כושלות. החוקרים מצאו כי תנאים דומים צריכים להתקיים על מנת להבטיח עבודה מוצלחת בעת חיבור מאמרים אקמיים וגם ברישום פטנטים.


בעולם של היום, בטח בעקבות הקורונה, קבוצות רבות עובדות בפלטפורמות אינטרנטיות מבלי לפגוש זה את זה כלל. החוקרים (Woolley, 2015) רצו לבדוק כיצד האינטליגנציה הקולקטיבית מושפעת מעבודה מרחוק, ומהם הגורמים המשפיעים על ביצועי הקבוצה כשהעבודה המשותפת נעשית באינטרנט. הנבדקים שוב קיבלו רשימת מטלות מגוונות כשהפעם הוקצתה להם שעה לביצוען. הממצאים של מחקר זה הראו שגם בעבודה דרך צ'אט ניתן להבחין באינטליגנציה הקולקטיבית המשתקפת דרך ביצועי הקבוצה. מעניין עוד יותר לגלות שהאמפתיה של חברי הקבוצה, והיכולת שלהם "להבין דרך העיניים", על אף שלא ראו כלל זה את זה, השפיעה מאוד על האינטליגנציה הקולקטיבית.


מהמחקרים עולה שעל סמך האינטליגנציה הקולקטיבית ניתן לנבא את ביצועי הקבוצה לאורך זמן ובמגוון משימות. בנוסף, אינטליגנציה קולקטיבית מנבאת שיפור ביכולת הביצוע של משימה, כאשר בהינתן אינטליגנציה קולקטיבית נמוכה ביצועי הקבוצה לא צפויים להשתפר עם הזמן. שאלות רבות אופפות את האינטליגנציה הקולקטיבית. שאלה מאוד משמעותית היא כיצד, אם בכלל, ניתן להעלות את רמת האינטליגנציה הקולקטיבית. ראינו שפקטורים כמו מגוון דעות ושיעור נשים נמצאים בקורלציה עם אינטליגנציה קולקטיבית. לכן, האם שינוי בהרכב הקבוצה עשוי להשפיע על האינטליגנציה הקולקטיבית? האם פיתוחים טכנולוגיים יכולים לסייע בכך? תחום המחקר כמו גם הכלים הנגזרים ממסקנותיו עדיין בתהליכי פיתוח וטרם הצליחו לפענח כיצד למקסם את האינטליגנציה הקולקטיבית.


אז איך, בכל זאת, אפשר לייצר אקלים שמטפח אינטליגנציה קולקטיבית? ראשית כדאי להימנע מדינמיקה של ביקורתיות, ציניות, לגלוג, מרמור או תסכול. ומה יש לטפח כדי לתמוך ביצירת אקלים חברתי מיטיב? תחושות של חיבור, הערכה ופרגון. יש לשים את החיבור בין אנשי הצוות בראש סדר העדיפויות, ולעודד שוויון בין חברי הצוות כך שכולם ירגישו שיש להם מקום להשמיע את קולם. בנוסף, כדאי לייצר צוותים מגוונים במידה טובה ולעודד השמעה של מגוון דעות, ובייחוד את הדעות של המיעוט בקבוצה. ארגונים המעוניינים לטפח את האינטליגנציה הקולקטיבית של עובדיהם, יכולים לשלוח אותם לסדנאות שעוסקות בשיפור יכולת הקשבה והרגישות החברתית. אפשר גם להכניס לשימוש כלים טכנולוגיים, למשל שימוש בתגים הסוציומטריים, כדי לתמוך בעבודה השוטפת של הצוות. בנוסף, כמו מאלון גם אנחנו יכולים לקבל השראה מהתבוננות בממלכת החיות: נמלים, ציפורים ודבורים שנודעות ביכולת העבודה הקולקטיבית שלהן ובאינטליגנציה הקולקטיבית הגבוהה שלהן.


מייקל ג'ורדן אמר "כשרון מנצח משחקים, עבודת צוות ואינטליגנציה לוקחות אליפות" ונדמה שסיכם בכך מחקרים רבים בתחום האינטליגציה הקולקטיבית. גילוי האינטליגנציה הקולקטיבית מהווה צעד חשוב בהתפתחות המין האנושי ובהבנתנו את עצמנו ואת האופן בו האנושות יכולה לכבוש פסגות חדשות. לפעמים נדמה שיכולת קוגניטיבית פרטנית מובילה אותנו קדימה ושהתפתחות טכנולוגית מביאה אותנו לשם אבל ייתכן כי דוקא הצורך והרצון שלנו לקשר הם אלו שמניעים את האנושות להתקדם. הרצון ליצירה משותפת יוביל אותנו לחוכמה ולמציאת פתרונות ולא להיפך. האנושות ניצבת מול אתגרים רבים וסוגיות מורכבות ונדמה שהמפתח ליכולתנו לגבור על אלו טמון ביכולתנו לעבוד יחד, היות ואי אפשר להסתפק רק בכישורים של כל אחד מאיתנו בנפרד. העלאת המודעות לקיומה של האינטליגנציה הקולקטיבית היא צעד חשוב בדרך להפניית המשאבים למקומות הנכונים. אין ספק שיש עוד הרבה מה לחקור בתחום המרתק והחשוב של אינטיליגנציה קולקטיבית. החשיבות של הנושא חורגת מעבר לקירות האקדמיה ומעבר להצלחת ארגון זה או אחר. מה שבטוח הוא שנראה שהגיע הזמן להשקיע בהקניית יכולות חברתיות ובפיתוח אמפתיה והקשבה. וכמובן, לוודא שנשים נמצאות בכל המקומות הנכונים.


מקורות:

מקורות נוספים:

  1. Collective intelligence as infrastructure for reducing broad existential risks / vickyCYang (2021)

  2. הרצאה בנושא אינטליגנציה קולקטיבית באירוע HackingHR בתל אביב

שירה ניב היא סטודנטית בתוכנית המצטיינים על שם "עדי לאוטמן" ומאסטרנטית במעבדה לפסיכולוגיה קלינית-חישובית באוניברסיטת תל-אביב. היא חוקרתלמידה של היכולת להשהות באמצעות שימוש