מחקר וכתיבה: יעל עמית
עריכה: ד''ר מעין הראל
"יותר קל לשכנע פסיכיאטרים להיכנס לתחום הפסיכדלי מאשר לשכנע רופא כאב לרשום קנאביס רפואי"
הכירו את PsyRx, סטארטאפ ישראלי שהוקם ב-2019 ושואף לשפר את תרופת הדגל של בריאות הנפש. מגזין בריינסטורם ישב לשיחה עם איתי הכט, המנכ"ל ואחד המייסדים של החברה שמכניסה פטריות חדשות לתחום שכמעט קפא על שמריו.
פריחת המחקר ושינוי דעת הקהל בנוגע לשימוש בפסיכדליים מכשירים את הקרקע להכנסת חומרים שכיום עדיין חוסים תחת פקודת הסמים המסוכנים, לשימוש בתחום בריאות הנפש. בזמן שבקהילה המדעית והפסיכדלית עוקבים בדריכות אחר המחקרים החדשים ושינויי החקיקה, יש מי שכבר מכין את הקרקע (ואת מה שצומח עליה) ליום שבו פסיכדליים יהיו חלק בלתי נפרד ממערך בריאות הנפש.
כאן נכנס לתמונה PsyRx, סטארטאפ ישראלי שבשנים האחרונות עמל לפתח טכנולוגיה לגידול ומיצוי פסילוסיבין ואיבוגאין, שני חומרים פסיכואקטיביים טבעיים. פיתוח הטכנולוגיה הוא רק צעד בדרך להגשמת החזון המרכזי של החברה: שיפור התרופות הקיימות נגד דכאון על-ידי שילובן עם חומר פסיכואקטיבי פסיכדלי.
איתי הכט, המנכ"ל ואחד השותפים המייסדים של PsyRx, מספר למגזין בריינסטורם על הבשורה שהחברה שלו מקווה להביא לעולם: "אנחנו רוצים לשפר את התרופות ממשפחת ה-SSRI (מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין) על-ידי הורדת תופעות הלוואי. יש הרבה רעש לגבי השאלה האם תרופות נגד דכאון עובדות או לא. קשה להתכחש לזה שחלקן עובדות, אבל להרבה מהן יש תופעות לוואי. הלוגיקה היא להוסיף מולקולה פסיכואקטיבית במינון נמוך ולהוריד או לצמצם את התופעות הלא רצויות".
מדוע ללכת על שיפור משהו קיים ולא יצירת תרופה חדשה, עם הפוטנציאל הגדול שיש לחומרים הפסיכואקטיביים שאתם מתעסקים איתם?
"המודל של תרופת קומבינציה מאפשר מסלול קצת יותר מהיר ב-FDA (מינהל התרופות והמזון האמריקאי). שני החומרים כבר מוכרים ל-FDA מבחינת בטיחות ועכשיו צריך לבדוק את האינטרקציה ביניהם. זה מסלול שמאפשר הקלות בזמן וכסף. עלות של דבר כזה היא עשרות מיליונים ולא מאות מיליונים כמו בייצור תרופה חדשה לגמרי. אלה סכומים שסטארט-אפ יכול לעמוד בהם. סיבה נוספת שבגללה בחרנו ללכת במסלול של הקומבינציה הוא היכולת לרשום פטנט על השילוב הזה. חברה שאין לה פטנט - אין לה הצדקה לחיות, אין לה איך להגן על הייחודיות שלה".
האינטרקציה בין ה-SSRI לחומר הפסיכואקטיבי מוכרת בעולם המדעי?
"אנחנו עדיין לא מכירים את האינטרקציה הזו. קיבלנו סוג של אישור ממשרד הבריאות להתחיל פה בישראל בדיקה של הקומבינציה של איבוגאין ו-SSRI. בשלב הראשון התבקשנו להדגים את הבטיחות של הקומבינציה על חיות קטנות - חולדות או עכברים. אחרי הדגמת בטיחות, נוכל להתחיל מחקרים פרה-קליניים בבני אדם. בהקשר הזה, מחקר שפורסם לאחרונה בשווייץ הראה תוצאות חיוביות יותר של שיפור בדכאון בקבוצה שטופלה ב-SSRI ובפסילוסיבין בהשוואה לקבוצת הפסילוסיבין בלבד".
פסילוסיבין, החומר הפעיל בפטריות בעלות אותו שם, כבר מוכר יחסית בקרב הקהילה המדעית. זהו חומר הלוצינוגני שמעורר שינויים בתפיסה החושית ובתפיסת העצמי ונמצא יעיל בהפחתת דכאון, חרדה, OCD ו-PTSD. איבוגאין פחות מוכר אך לא פחות מרתק. הוא מופק מצמח האיבוגה (Tabernanthe iboga), שגדל באפריקה, והיה חלק מטקסי התבגרות בשבטים אפריקניים. מגזין Time העניק לו את ההגדרה הפרדוקסלית "הפסיכדלי המבטיח ביותר נגד התמכרויות", בזכות יכולתו למחוק את ההתמכרות בסמים דוגמת הרואין וקוקאין. שימוש יחיד יכול להשפיע לחודשים ושנים, כפי שיעיד הנגמל המפורסם ביותר שנעזר באיבוגאין - בנו של נשיא ארצות-הברית ג'ו ביידן, שהתמודד שנים עם התמכרות לאלכוהול וקוקאין. למרות שאיבוגאין יכול גם לזמן טריפ שאורך כמעט שלושה ימים, השימוש בו בתרופת הקומבינציה צפוי להיות במינון נמוך מאוד, שלא יאפשר שינוי תודעתי ותפיסתי או חוויה רוחנית.
הכירו את היזם
איתי הכט, בן 42, נשוי ואב לשלושה, מגיע לתחום מרקע אקדמי של לימודי סביבה והתמקצעות כהנדסאי מים וקרקע. את PsyRx הקים יחד עם ד"ר אשר הולצר וד"ר קובי בוקסדורף, וכיום עומד בראשה ד"ר איתמר גרוטו, שכיהן כמנכ"ל משרד הבריאות. PsyRx היא לא הסיבוב הראשון של הכט במפגש בין יזמות וחומרים פסיכואקטיביים.
איך התגלגלת לתחום?
"אחרי השחרור מהצבא נסעתי להולנד, נשארתי שם 8 שנים במהלכן ניהלתי קופי-שופ וחברות גנטיקה. חזרתי ללימודים בארץ וב-2017 שוק הקנאביס קיבל תפנית, כשהתחילו לתת רישיונות לקנאביס רפואי. קיבלתי הצעה לנהל חברת קנאביס ציבורית והייתי מהראשונים שהכניסו את הקנאביס לבורסה. מחברה אחת נהיו פתאום יותר מ-10 חברות שהונפקו. זה נהיה מיינסטרים ופתאום ראשי-ממשלות לשעבר, רמטכ"לים וניצבי משטרה בדימוס התחילו להיות יו"רים של החברות האלה. זה הפך להיות ממש לגיטימי".
מה הביא אותך לעבור מעיסוק בחומרים מבוססי קנבאיס לפסיכדליים?
"את האמת? ראיתי מכר שלי שהנפיק את החברה הפסיכדלית הראשונה ב-2020 ורציתי גם. שאלתי את קובי (ד"ר קובי בוקסדורף, מייסד-שותף נוסף בחברה) אם אפשר לדעתו לקחת את עולם משני התודעה והפסיכדליים ולתת לו הסמכות ורגולציה לייצור. משם התחלנו".
אומת הסטארטפ
לפני שנה וחצי גייסה PsyRx מעל חמישה מיליון דולר בסבב seed ראשוני, ובקרוב מתכננת לצאת לסבב גיוס נוסף, שצפוי להיות מאתגר יותר. הירידות החדות בשווקים, צניחת מניות טכנולוגיות ועליית הריבית גורמים למשקיעים להיות זהירים יותר ולכסף להיות קשה יותר להשגה.
"עכשיו קשה למצוא משקיעים. כשהתחלנו את החברה אני לא אגיד שזה היה קל אבל זה פתאום התחיל (העליה של תחום הפסיכדלים), היה הייפ סביב זה, היה הרבה יותר קל לגייס כסף. בעבר, חברה שרק אמרה את המילה פסיכדלי, גייסה כמעט מיליון דולר. היום כל הכלכלה מרוסקת הולכים לאינפלציה. במצב כזה קשה לגייס כסף".
המודל העסקי של PsyRx מבוסס בשלב הראשון על יצירת הכנסות ממכירת טכנולוגיית הגידול והמיצוי של החומרים וכן מכירה של החומרים עצמם. כך, כל חברה שתרצה להפיק או לקנות פסילוסיבין ואיבוגאין לצורכי מחקר או ייצור תרופות, תוכל לקנות את הטכנולוגיה או החומרים מ-PsyRx. הפרויקט הזה אמור להכניס רווחים לחברה ולאפשר לה להמשיך בנחת בפרויקט השני וארוך-הטווח, של יצירת תרופת הקומבינציה: שילוב בין ה-SSRI המוכרים והטובים ובין איבוגאין.
איך אתה רואה את השילוב של פסיכדליים לעומת השילוב של קנאביס בעולמות הטיפול?
"בעולם הקנאביס כמטופל או צרכן אתה הולך לרופא ומקבל מרשם, קונה בבית מרקחת, הולך הביתה וצורך. בעולם הפסיכדליים זה לא הולך להיות ככה לדעתי. זה חייב להיות בבתי חולים או במרכזים ייעודיים, לא שכל אחד יעשה את זה. אתה לא תקבל וישלחו אותך הביתה לקחת MDMA. כל העולם של הפסיכדליקה נמצא בגבולות גזרה מאוד צרים. יש לזה פוטנציאל אדיר אבל הוא עדיין מאוד צר. בתרופת הקומבינציה שלנו – השילוב של SSRI עם איבוגאין - יש אמנם חומר פסיכואקטיבי, אבל זה לא נמצא בתחום הזה. זה שוק אחר – של בריאות הנפש. נהננו מההייפ והאפשרות לגייס הרבה כסף, אבל זה הולך להיות תרופת מרשם. כמו שרופא רושם פרוזק הוא יוכל לרשום גם את התרופה שלנו כחלק מהתהליך של הניסוי וטעייה עם המטופל שלו".
הכט סבור שתחום בריאות הנפש משווע לחידושים ויקבל את הפסיכדליים בזרועות פתוחות ובנפש חפצה, לעומת הקושי של מטופלי כאב למשל לקבל קנאביס.
"עולם בריאות הנפש נחשב הרבה שנים לחצר האחורית של תעשיית התרופות. באנטי-דפרסנטיות ה-SSRI הן האחרונות שיצרו, לפני 10-20 שנה. אין התקדמות וחדשנות בתחום הזה עד לאחרונה. בעולם של הפסיכדליקה זה יהיה הרבה יותר קל לשכנע פסיכיאטרים להיכנס לתחום הפסיכדלי מאשר לשכנע רופאי כאב או ראומטולוגים לרשום קנאביס רפואי".
מה אתם צופים שההכנסה של איבוגאין תעשה לכדור?
"קודם כל ניטרול תופעות לוואי. הרבה מטופלים עוברים בין ארבעה לשישה ניסיונות עד שמגיעים לכדור שמתאים להם. אז יכולה להיות תרופה שעובדת בסדר גמור אבל המטופל מתחיל להשמין או מאבד את החשק המיני. הנשירה מהטיפול די מהירה, לוקח 6-8 שבועות עד שזה מתחיל להשפיע. אנחנו מקווים שגם נצליח לקצר את ה-intake time, הזמן עד להשפעה, של ה-SSRI".
איך המצב בישראל בקשר למחקר בפסיכדליים בהשוואה למדינות אחרות בעולם?
"בישראל קל יותר לחקור. הגשנו בקשה לאגף הרוקחות למחקר בפסילוסיבין ואיבוגאין, תיארנו את מטרת המחקר והתהליך ותוך פחות משבוע קיבלנו את האישור. בחו"ל זה הרבה יותר מסובך. מצד שני הרגולציה לאישור החומר לשימוש קשה יותר בישראל".
למרות הליך האישור הקצר יותר של תרופות קומבינציה ב-FDA, יש עדיין דרך לא מבוטלת עד שתרופה כזו תוכל להיות זמינה בבתי-מרקחת. לאחר הדגמת הבטיחות בחיות, יתחילו השלבים של הוכחת היעילות, תחילה על מדגם מקומי וקטן (Phase 2, שצפוי לקרות בישראל) ואז במדגם גדול ומגוון (Phase 3). בינתיים, חברת PsyRx ללא ספק מכניסה פטריות חדשות לתחום שכמעט קפא על שמריו, וזו כבר סיבה מצוינת להמשיך לעקוב אחריה.
מדעי המוח והתעשייה
לסיום, שאלנו את ד''ר נועם יגאל-ברנע, היועץ המדעי של החברה, האם לבוגרי תארים בקוגניציה יש את הידע והכלים להשתלב במחקר בתחום הפסיכדליים?
ד''ר יגאל-ברנע השיב:"תחום הקוגניציה ומדעי המוח שם דגש על הבנה של שיטות מחקר וניסוי, ויותר מכל על קריאת מאמרים בצורה ביקורתית. אני חושב שרקע ביולוגי או חישובי קל יותר להשלים, אבל בתחום חדש ומתפתח שמציע מעט מאוד מאמרים שניתן להתבסס על הידע שהם צברו, חשוב להגיע עם זוג עיניים ביקורתיות יותר מכל".
על הכותבת יעל עמית
בוגרת תואר שני בקוגניציה מטעם אוניברסיטת בן גוריון. מתעניינת במוח, פסיכולוגיה ומחקר, חובבת כתיבה ויום מבוזבז מבחינתה הוא יום שלא עמדה בו על הידיים